תגידי, את רעבה?

אחד המשפטים הנפוצים אצלי בקליניקה הוא: ״באתי לקבל תפריט, אני מבטיחה שאם תבנה לי תפריט, אני עושה בדיוקקקקק מה שתגיד לי״ ברוב המקרים זה כמובן לא עובד ובדר״כ עושה יותר נזק מתועלת ולכן הם מוצאים את עצמם בדיאטות יו יו אינסופיות.

בהקשר של דיאטות וירידה במשקל, אנשים לכודים בלופ לא מודע שאני קורא לו ״אשמה השמנה״.

הלופ הזה נוצר כי: 1. הוא יוצא מנקודת הנחה בעייתית של "הדרך בה אני צריך לאכול מוכתבת למעשה ע״י מישהו/משהו חיצוני. 2. הוא נשען על האמונה שכדי "להצליח בדיאטה, עליי לעמוד בתפריט ו/או להימנע ממזונות מסוימים ואם רק אצליח להימנע מהם אצליח לרדת במשקל. 3. הוא מתוחזק ע״י דפוס המחשבה של ״הכל או כלום״. 4.. הכי נוראי שהוא מתכחש לעובדה, שבכל תהליך של שינוי ולמידה יש מעידות ונפילות וזה הכי אנושי וטבעי בעולם.

כשאנו אומרים במפגש הראשון למשתתפי אנימו ANIMO IL , שעליהם להפסיק לעקוב אחרי תפריטים ולהתחיל לעקוב אחר עצמם- לחלקם- זה ממש מפחיד! ״אז איך נדע מה לאכול?״ הם שואלים.והם צודקים...לא בגלל שדיאטה ותפריטים עזרו להם אי פעם אלא בגלל שזו הדרך היחידה שהם מכירים והרבה פעמים, הכי קל להתעסק עם מה לאכול ולא עם "איך לאכול ומה שולח אותי לאכול?"אז אם את רוצה לצאת מהלופ ומרגישה שהגיע הזמן לקחת אחריות ואת חייך בידייך, שתחליטי לבדך, אילו גבולות היית רוצה להציב לעצמך,

אם את מוכנה לנטוש אחת ולתמיד את עולם הדיאטות (וזו לא משימה קלה).התחילי בלשאול את עצמך לפני כל ארוחה, האם את בכלל רעבה?חלק מהאנשים מופתעים לגלות, שהם אפילו לא יודעים לזהות אם הם באמת רעבים פסיולוגית או לא; אחרים מגלים שפיזית, הם באמת כל הזמן רעבים וזה גם מלחיץ (יש לזה סיבה פסיכולוגית שלא נדבר עליה בפוסט, אבל יש לזה בהחלט פתרון) חלק מהאנשים לא סומכים על עצמם או שהם מגלים שאין להם בכלל אמון בגוף שלהם.

ויש כאלו שרק הרגע או השנייה הזו, של לעצור ולהבין ״מה אני באמת רוצה וצריכה עכשיו?״ מאתגר ומעורר אצלם משהו.

אם את מוכנה לנטוש אחת ולתמיד את עולם הדיאטות, את מוזמנת להעביר את הפוקוס פנימה אלייך❤ואם את צריכה עוד עזרה ובא לך לשמוע על הסדנאות שלנו,