שרביט הקסמים של הדיאטן

לפני שבוע וקצת פרסמתי בפרופיל האישי שלי פוסט על כמה העבודה שלי עם נשים בתהליכי ירידה במשקל מפגישה אותי עם המון עדויות על יחס מיני לא הולם מהטרדה ועד אונס ועל ההשפעה של החוויות הללו על הנשים שאני מלווה

קיבלתי עשרות פניות בפרטי על איך אני עובד ומה ״השיטה״ שלי ומה הקשר: דיאטן, שעובד על רבדים רגשיים כל כך עמוקים וטעונים? אז קודם כל תודה רבה וסורי שאני לא מצליח לענות לכולם, אני פשוט עמוס בעבודה אבל יצאתי (סוף סוף😜) לחופש של כמה ימים והיה לי זמן לכתוב את הפוסט הזה בנסיעה לצפון והחלטתי לתת לכם הצצה לקליניקה שלי לטיפול שהתקיים ביום חמישי שעבר ואני מקווה שהוא יעביר לכם את רוח העבודה אצלי בקליניקה.

העבודה בקליניקה היא ברובה עם כלים של NLP, דמיון מודרך וטיפול שנקרא EMID שזהו טיפול בתנועות עיניים שפיתח שניר כץ ואני מוצא את התרפיה הזו יעילה ומהירה במיוחד.EMID זה כמו הפיתוח המשודרג לתרפיה שנקראית EMDR שסביר להניח שלא שמעתן עליה אבל היא אחת התרפיות הכי מוכחות בספרות כיום עם אלפי מחקרים שמוכיחים את היעילות שלה.

בטיפול זה עוזרים ללקוח להיזכר בזכרונות לא נעימים ותוך כדי תנועות עיניים עוזרים למוח לעבד מחדש את הזיכרונות הללו כדי לאפשר למוח לעדכן את כל הלמידות,המסקנות, האמונות והזהויות המגבילות שנתקעו בעקבות הארועים ההם ולבחון אותם שוב, הפעם ממקום בוגר יותר.

הסיפור והפרטים בפוסט אמיתיים לגמרי הפרטים המזהים שונו והכל באישור המטופלת המדהימה שלי שלשם הפוסט נקרא לה שרה.

קצת רקע: שרה הגיעה אליי בתחילת יולי עם משקל של 115 קג. בעבר עברה ניתוח לקיצור קיבה מסוג שרוול אבל העלתה את רוב המשקל שהורידה בעקבות הניתוח ובהנחייתי התחילה תזונה דלת פחמימות, בחודש יולי ירדה 5 ק״ג ואז במהלך הפגישות של חודש אוגוסט-המשקל נתקע. והמתואר פה- הוא בעצם מפגש שני שהיא עושה אצלי בחודש אוגוסט כשהיא עושה בדיוק מה שהיא עשתה בחודש יולי רק שהשבוע כדי לבדוק שהיא באמת בגרעון קלורי ביקשתי ממנה לתעד, לרשום ולשקול כל מה שהיא אוכלת, הכול כולל הכול ולצלם לי לווטסאפ, כשבעצם בסוף היום אני מחשב לה את הקלוריות ומדייק, על מנת שנוודא שהיא אכן בגרעון קלורי, שרה מדווחת על חוסר רעב, אכילה של בערך 1500 קלוריות ליממה, ההנחיה הייתה לא להישקל בבית אלא לנהל רישום של הבדלים, מה השתנה במהלך השבוע וככה התחילה הפגישה:

שרה: וואי היה לי שבוע מה זה טוב, זה מה זה עוזר הקטע הזה של לרשום הכול ואיזה חמוד אתה שאתה ככה זמין כל הזמן אני: בכייף, טוב מאיזו בחינה? שרה: זה עזר לי להיות מדויקת, והתפדחתי לרשום אכילה שהיא סתם, והתחייבתי שאני ארשום הכול כולל הכול, אז זה עזר אני: מהמם, אז מה היו ההבדלים? שרה:הבטן הרגישה ממש נעים, קלילה, פחות נפוחה, אני בטוחה שירדתי אני מרגישה את זה אני: מה עוד היו ההבדלים? שרה: אמממ הייתי עירנית יותר אני: מה עוד? שרה:הסופש עבר יותר טוב אני: מה זה יותר טוב? שרה : בדרכ אני אוכלת הרבה יותר , הסופש ממש הקפדתי, השקעתי בעצמי, וואו זה ממש שינוי וזה היה הרבה יותר קל ממה שחשבתי אני: מה עוד? שרה: נראה לי שהייתי פחות רעבה גם אני: נראה לך או שהיית פחות רעבה ? שרה: כן אז הייתי פחות רעבה אני: מעולה נשמע שחווית הרבה שינויים וזה עשה לך טוב שרה: כן באמת היה שבוע טוב גם המשפחה שלי אומרת שאני הרבה יותר רגועה מאז שאני אצלך אני: מעולה איזה כייף לשמוע אני: שרה רוצה להישקל? שרה: בארורררררר (עולה על המשקל ורואה שהמשקל לא זז, היא מסתכלת עליי בתדהמה) שרה: וואי מה זה, בא לי למות, אתה רואה? אמרתי לך שזה לא עובד!! הגוף שלי דפוק!! (שרה עוד שנייה פורצת בדמעות) אוף איך זה תמיד קורה לי? אני מצליחה לרדת 5 קג ואז זה נתקע! איזה סיוט, למה אני משקיעה בזה בכלל, זה מייאש... אני: חכי שנייה, אני מבין את התסכול, זה באמת מאוד מייאש אבל בואי נשתמש בזה שרה: נשתמש במה? אני: בתחושות שעולות לך כרגע שרה: גיא תעזוב אותי זה לא הולך אני סתם מרגישה כמו איזה מפגרת שאני משקיעה, רושמת כל מה שאני אוכלת, אוכלת פירורים ובסוף כלום אני : בואי שבי, ורק תעצמי את העיינים, קחי נשימה עמוקה ( אני לוקח איתה נשימה עמוקה ועם הידיים מסמן לה לעצום את העיינים ושרה עוצמת עיניים), בדיוק ככה, ותגידי לי איפה את מרגישה את התחושה הזו בגוף? שרה: זה בבטן, כמו בוקס בבטן אני: כמה זה חזק מ0-10 ש0 זה אני לא מרגישה כלום ו10 זה הכי חזק שאני יכולה לדמיין? שרה: זה 100 לא 10 גיא: עכשיו תהיי איתי ותסמכי עליי מתי הפעם הראשונה הכי קדומה שהרגשת ככה אולי זו לא הפעם הראשונה אבל זו הפעם הכי קדומה שאת יכולה להיזכר בה עכשיו? (העיינים של שרה נפתחות ובוהות מטה והיא מתחילה לסרוק את העבר שלה ואז היא מרימה עיינים ומסתכלת עליי, ברגע שהיא מרימה עיינים אני שואל אותה אני: מה עלה, יש תמונה? תחזיקי את התמונה בראש ועכשיו רק שהעניים שלך יזוזו, הראש שישאר ישר ותעקבי אחרי הלב שאני מחזיק( לב זה מוט מעץ שבקצהו יש לב מעץ) שרה: אוקיי (שרה מזיזה את העיינים לכיוון של מוט העץ שאני מחזיק שבקצהו הלב) אני: מה עלה? בת כמה את פה? שרה: 7 ,אני בת 7 אני: מה קורה פה? שרה: אני מקבלת מבחן בחשבון וקיבלתי לא מספיק אני: מה את רואה? שרה: אני רואה את הלא מספיק הזה כתוב על המבחן בחשבון בעט אדום אני: אוקיי, תחזיקי את התמונה ותעקבי אחרי הלב (שרה עוקבת אחרי התנועות עיניים מצד לצד תוך כדי שהיא מחזיקה את התמונה בעיני רוחה ואני ממשיך לשאול אותה שאלות ) אני: מה החלק הכי משמעותי בתמונה הזו? שרה:הפחד אני: הפחד ממה? שרה: הפחד מאבא שלי שיראה את התוצאה במבחן אני: כי מה יקרה? שרה: הוא יכעס אני:מה זה אומר עלייך שהוא כועס? שרה: שאני ילדה רעה? אני: תמשיכי להזיז את העינים ולעקוב אחרי הלב ולהחזיק את התמונה (שרה מזיזה את העיניים ודומעת) אני: תתבונני ברגע הזה מההתחלה ועד הסוף מה עשית מה הפעולות שעשית שם? שרה: בכיתי אני: מה עוד? שרה: פחדתי אני: מה עוד? שרה: ישבתי על הכסא אני: מי היית שם? שרה: הייתי לא מספיק אני: לא מספיק מה? שרה: לא מספיק חכמה אני: אז מה עוד היית שם? שרה: (בבכי) כישלון, הייתי כישלון אני: תחזיקי את הזיכרון בראש ותמשיכי להזיז את העינים תוך כדי השיחה שלנו למה עוד את שמה לב? שרה; ללחץ, הייתי בלחץ אני: לחץ ממה? שרה: מאיך שאבא שלי יגיב אני:מה אבא שלך היה מספר לי עלייך? שרה: שאני רגישה מידיי אני: מה עוד? שרה:שאני ילדה טובה אני: מה עוד? שרה: שאני בכיינית אני:מה עוד? שרה:פחדנית אני:מה עוד? שרה: שאני שמנה אני:מה עוד? שאני ביישנית אני:אז מה את מבינה על עצמך פה? שרה: שלא משנה כמה אני אלמד אני לא מצליחה אני: אז מה זה אומר עלייך שרה:(עם דמעות) שאני טיפשה, שאני לא כמו אחותי אני:מה עוד? שרה:שזה לא בסדר להביא כאלו ציונים הבייתה אני: כי מה זה אומר עלייך ? שרה:זה אומר שאני כישלון אני:אז איזו מסקנה הסקת שם ? שרה:ששום דבר לא בא לי בקלות, שאני תמיד צריכה להשקיע כפול אני:אז מה הבנת על עצמך? שרה:שאני דפוקה אני:אז אם את דפוקה ושום דבר לא בא לך בקלות אז מה כדאי לך לעשות? שרה:לא לעשות, לא לנסות אפילו אני:מה עוד ? שרה:להתייאש אני:מה עוד? שרה:להתחמק, לדחות את זה ( אני עוד מולה מזיז את הלב תוך כדי שהעיינים שלה עוקבות אחר התנועות במהלך כל השיחה הזו)

ככה ממשיכים עוד שעה וחצי של שאלות שמציפות אמונות, זהויות ותכנים נוספים תוך כדי תנועות עיינים

אחרי שעה וחצי של תנועות עיניים ועוד עבודה עם הילדה הפנימית שרה נראית סוף סוף נינוחה

אני: מה שלומך? שרה: וואו זה היה חזק אני: מה היה חזק? שרה: ההבנה שאיזה ארוע דבילי בכיתה ב׳ באופן לא מודע נותן לי להרגיש כישלון אני: ואת כישלון? שרה: לא. ממש לא. אני: אז איך את מרגישה בקשר לזה שלא הייתה שום ירידה במשקל השבוע? שרה: שאיזה מזל יש לי שבזה אני מתעסקת, ושאני אעשה את הכי טוב שאני יכולה גם השבוע אני: וואו זה מדהים לפני שעה הייתי בטוח שתפסיקי את הטיפול שרה: גם אני הייתי בטוחה, לא יודעת אני מרגישה יותר טוב עכשיו, כאלו אני באמת משקיעה וזה מבאס, הייתי מתה לרדת 5 קג גם החודש אבל הכול בסדר, התהליך עושה לי טוב ואני רוצה להמשיך בתהליך אני: הכול בסדר? את בטוחה? שרה: כן, הכול ממש בסדר, אתה יכול להיות רגוע אני הבטחתי לעצמי שאני חוזרת ל 70 קג ואני בתהליך ואני אגיע לשם. אני: מעולה וואו ממש מרגש, אני שמח לשמוע שרה: כן וואו אני מרגישה כאלו ירדה לי איזה אבן מהלב אני: מגניב, אז לפני סיום אני אבקש ממך להמשיך באותו קו כמו עד עכשיו מבחינת התזונה ואני רוצה לבקש ממך פשוט שימי לב להבדלים כי מה שעשינו כאן עכשיו כמובן משפיע וקשור לעוד מצבים והקשרים בחיים שלך אז מעניין באיזה עוד סיטואציות תרגישי אחרת השבוע ופשוט שימי לב באיזה סיטואציות שבעבר היית מגיבה בצורה מסוימת , את מגיבה שונה השבוע? אוקיי?

גיא דיאטן קליני תהליך שהוא הרבה יותר מסתם ירידה במשקל

בתמונה שרביט הקסמים שלי ויש לו לב גדול בקצהו❤️